תוכן

מכאן ועד יחוד י"ט, למהר"י גדליה.
א) לעון משכב זכור. ותחלה נבאר מהו הפגם שגרם, הנה הפגם הוא זה, כי עד עתה לא ירד היסוד של התבונה עד היסוד של ז"א, אלא עד החזה, וזה שחטא בעון זכור, גרם להורידו עד היסוד של ז"א ממש, ונמצאת התבונה שוה בשוה עם ז"א, ולכן נמצא שגרם ג"כ להוריד בחי' יש"ס עד שם, כדי שיזדווג עם התבונה. ונעשו ז"א ונוקביה אחוריים של ישסו"ת, וגרם להם שנתמעט אור שלהם, והוחשך. וגם שהוריד להם למטה עד סיום רגלי ז"א ממש שוה בשוה. ולכן צריך שיתענה רג"ל תעניות, כמנין זכו"ר, והם ע"ב קס"א של או"א בבחי' הפנים שלהם. אמנם האחוריים שלהם הם קפ"ד וקדמ"ת, והם בגימטריא תשכ"ח. וצריך לכוין בכל יום בחי' אחת מן הפנים, ושלשה מהאחוריים. ונמצא כי ברג"ל תעניות, תכוין בכל הפנים שהם גם כן רג"ל. אבל מן האחוריים לא נתכוונת רק בת"ש בלבד, שהם ג"פ רג"ל. ולכן הכ"ח הנשארים, תכוין בהם ביום האחרון של הרג"ל, בכ"ד שעות שבו, הכ"ד מהם. ובשעה האחרונה, תכוין הארבעה הנשארים. והנה לפי שיש בתבונה שלשה שמות אהי"ה, דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן. והנה שלשה האלפי"ן שבשלשה אהי"ה הנזכר הם בגימטריא של"ג, והוא כנגד החטא שחטאת, ועשית אותם שג"ל. ולכן צריך ג"כ שתטבול בשלג, לכפר העון זה.